Java String Pool

כפי שידוע לנו, לא נהוג לבדוק ערך של String על ידי == אלא על ידי ()equals.
הסיבה היא שהשוואת == בודקת האם מדובר באותו מיקום בזיכרון (אותו reference).

אבל בכל זאת הדוגמה הבאה תחזיר לנו true:

String s1 = "hello java";
String s2 = "hello java";

System.out.println(s1 == s2);
System.out.println(s1.equals(s2));

אז מה בעצם קרה פה?

כמו ב-Integer Pool, גם String אינו מוזנח ב-Java. על מנת לחסוך בזיכרון ולנהל משאבים בצורה יעילה, Java שומרת String literals בתוך מאגר מיוחד הנקרא String Pool.

למידע נוסף על Integer Pool:

מה קורה כאשר משתמשים ב-new String?

אם ניצור String באמצעות new, ההשוואה באמצעות == לא תעבוד, מכיוון שהאובייקט החדש אינו משתמש ברפרנס שנמצא ב-String Pool.

String s3 = new String("hello java");

System.out.println(s2 == s3);
System.out.println(s2.equals(s3));

התוצאה תהיה:

• false עבור ==
• true עבור equals()

שימוש ב-()intern

אם נשתמש בפקודת ()intern, ההשוואה בשתי התצורות תחזיר true.

String s4 = s3.intern();

System.out.println(s2 == s4);
System.out.println(s2.equals(s4));

מה בעצם קרה כאן?

הפקודה ()intern ניגשת ל-String Pool ובודקת האם המחרוזת "hello java" כבר קיימת שם.

• אם היא קיימת - יוחזר הרפרנס הקיים מה-Pool.
• אם היא לא קיימת - היא תתווסף ל-Pool ויוחזר הרפרנס החדש.

לדוגמה:

UUID.randomUUID().toString().intern();

הקוד הזה יכניס אלפי ערכים שונים ל-Pool ויגדיל אותו ללא צורך. מכיוון שכל UUID הוא ייחודי, אין סיבה אמיתית לשמור אותו ב-String Pool.

אז איך הזיכרון עובד?

ב-Java קיימים שני אזורי זיכרון עיקריים:

• Stack (מחסנית) - שומר משתנים מקומיים ורפרנסים לאובייקטים. מהיר מאוד לגישה.
• Heap (ערימה) - שומר את האובייקטים עצמם וכל מה שנוצר באמצעות new.

String Literal

String s1 = "hello java";

מה קורה בזיכרון?

• נוצר String ב-Heap.
• המחרוזת נשמרת גם ב-String Pool.
• המשתנה s1 ב-Stack מחזיק רפרנס לאובייקט.

()new String

String s3 = new String("hello java");

כאן ייווצר אובייקט חדש לחלוטין ב-Heap.